פסק-דין בתיק ב"ל 43816-12-12

1.         בפניי ערעור לפי סעיף 213לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995(להלן - " החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים(נכות כללית) מיום 15.11.2012. הוועדה קבעה את שיעור נכותו של המערער בתחום הפיברומיאלגיה על 20% נכות.

טענות הצדדים

2.         המערער ממקד את ערעורו לעניין מחלת הפיברויאלגיה ממנה הוא סובל. בפני הוועדה עמד מכתבו של פרופ' בוסקילה מיום 5.7.2012 ומכתב מסכם נוסף מיום 16.8.2012 אשר קבע שיעור נכות בגין מחלת הפיבורמיאלגיה ממנו הוא סובל (50% לפי סעיף 35 (1) ה'). הוועדה אומנם מציינת כי עיינה במכתב ובחוות הדעת של המומחה אולם בפועל אין התייחסות עניינית ומנומקת לאמור במסמכים.

3.         עוד נטען  על ידי המערער, כי הוועדה הוכיחה בורות רבה בתחום הפיברומיאלגיה באומרה בפתיח הדברים "כאבים הקשורים למצב פסיכולוגי". בורות זו יורדת לשורשי ההליך ויש בה כדי לאיין את קביעת הוועדה. כמו כן טעתה הוועדה שלא התייחסה כלל לקיומן של נקודות רגישות, מיקומן, מספרן. אף בעת בדיקת המערער בפני הוועדה לא נעשתה בדיקה של ה - TENDER POINTS . בנוסף, טעתה הוועדה כאשר ביצעה במערער בדיקה קלינית שאינה קשורה לחולי פיברומיאלגיה אלא לחולי דלקת פרקים "בבדיקה אין הגבלה בתנועות, אין תפיחות אודם, או עיוותים בפרקים". הוועדה כלל לא ביצעה במערער בדיקה קלינית של ה- TENDER POINTS - שהיא הבדיקה האופיינית לחולי פיברומיאלגיה.

4.         ב"כ המערער מציינת כי לאור העובדה שמדובר במחלה חדשה במונחים רפואיים - מן הראוי היה לכלול בוועדה מומחה בתחום צר וספציפי זה על מנת ליתן מענה הולם לחוו"ד של המומחה מטעם המערער הנחשב לאורים ותומים בתחום הפיברומיאלגיה. בהקשר זה מציינת ב"כ המערער שטעתה הוועדה כאשר התעלמה מממצאי מחקר חדש שפורסם ע"י האיגוד הראומטולוגי האמריקאי בשנת 2010 ובו קריטריונים חדשים לאבחון והערכת פיברומיאלגיה. עפ"י ממצאי המחקר מצבו של המערער מצוי בסקלה הגבוהה ביותר המקנה לו 50% נכות.

5.         במועד הדיון שנערך בפני כב' הרשם סילורה הדגישה ב"כ המערער שהמערער הגיש בקשה לשימוש בקנביס רפואי וזה מוכיח שהוא סובל קשה מאוד ולא מתפקד.

6.         אשר על כן מבקש המערער להחזיר את עניינו לועדה הרפואית על מנת שתשקול הענקת נכות בתחום הפיברומיאלגיה.

7.         לטענת המשיב, החלטת הועדה מפורטת ומנומקת וניתנה לאחר שהועדה שמעה את תלונות המערער, בדקה אותו, עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, שקלה את השיקולים הרלבנטיים ונימקה החלטתה. ב"כ המשיב מדגיש שהרכב הועדה כלל ראומטולוג. הועדה קבעה נכות בגין הפיברומיאלגיה וזאת בהתאם להערכתה הרפואית בשיעור 20%. מכאן, שטענות המערער יוצאות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הוועדה.

באשר למסמך הבקשה לשימוש בקנביס רפואי - מדובר במסמך שהוא מאוחר לועדה וככל שיאושר יש לפנות בהליך של בדיקה מחדש.

8.         מכל האמור עולה שלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה.

דיון והכרעה

9.         הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע  לד 213 (1999)).

10.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכל החומר שהוגש לתיק בית הדין החלטתי כי יש לקבל את הערעור. להלן אפרט את נימוקי החלטתי.

11.        אין חולק שבפני הוועדה לעררים עמדו שני מסמכים מטעם המערער מטעם פרופ' בוסקילה: האחד, מכתב מיום 5.7.2012 והשני חוות דעת מיום 16.8.2012. פרופ' בוסקילה הקנה למערער נכות צמיתה לעניין הפיברומיאלגיה בשיעור 50% (השיעור הקשה ביותר) בהתאם לסעיף 35 (1) (ה). חוות דעתו של פרופ' בוסקילה משתרעת על פני 7 עמודים ועל פני הדברים היא יסודית ומקיפה.

            בין היתר מציין פרופ' בוסקילה כי המערער סובל מפיברוימאלגיה קשה הפוגעת באופן ניכר בתפקודו היומיומי; הודגמה רגישות בולטת ב- 18 מתוך 18 הנקודות הרגישות TENDER POINTS  האופייניות לתסמונת פיברויאלגיה; המערער עומד בקרטריונים החדשים הראשונים לאבחון והערכת חומרת פיברימיאלגיה כפי שהוצעו ע"י האיגוד הראומטולוגי האמריקאי (19 אזורים כואבים מתוך 19); המערער סובל מדרגת חומרה מקסימאלית של תסמיני פיברומיאלגיה. פרופ' בוסקילה מסכם: " אין ספק שיש החמרה רצינית במצבו וכי אחוזי הנכות שנקבעו לו אינם משקפים נכוחה את מצבו כיום בגין פיברומיאלגיה".

12.        הוועדה מציינת לעניין חוות הדעת כדלקמן: " הועדה עיינה במכתבו + בח"ד פרופ' בוסקילה 7/12 ו- 16.8.12 המתייחס לכאבים הקשורים למצב פסיכולוגי ... עפ"י פרופ' בוסקילה אינו מסוגל לתפקד. הועדה בדקה את החולה לא התרשמה מנקודות אופייניות לפיברומיאלגיה שפרופ' בוסקילה אינו מפרטן אך מציין שקיימות..."

מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה שהוועדה לעררים מתעלמת מנושאים רבים עליהם מצביע פרופ' בוסקילה בחוות דעתו. כך למשל, הוועדה לא מתייחסת לקריטריונים החדשים לאבחון והערכת פיברומיאלגיה, לא מתייחסת לכך שפרופ' בוסקילה מציין שהמערער קיבל המלצה לשימוש בקנביס ויש בכך כדי להעיד על חומרת מחלתו, לא מתייחסת לכך שפרופ' בוסקילה זיהה אצל המערער רגישות יתירה ב- 18 מתוך 18 נקודות רגישות וכו'.

13.        כבר נפסק, כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). אשר לחובת ההנמקה, עליה להיות ברורה ומפורשת אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק (דב"ע (ארצי) מג/1356 - 01  לביא - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יז 130).

14.        בהקשר זה יפים הם לענייננו דברי חברתי, כב' השופטת אורנית אגסי, אשר קבעה כי " משעמדה בפני הוועדה חוות דעת כל כך מפורטת ומנומקת אשר קובעת אף את אחוזי הנכות אותם יש להעניק למערערת, התייחסות הוועדה לחוות דעת ד"ר גולדנברג באופן כה סתמי הינה שגויה ואינה עומדת עם הדין והפסיקה. הוועדה אינה חייבת לקבל את מסקנות חוות הדעת שהוצגה לה, אך חייבת להתייחס אליה התייחסות עניינית ומנומקת ובפרט לקביעות המומחה, ככל שהן שונות מקיביעותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת, על מנת שהמערערת כמו גם בית הדין יבינו את שיקול דעתה והחלטתה (עב' 1504/09 חסידה חפץ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 29.12.2009).